אור החיים על דברים י״ב

1 לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת הָאָמוּר, תִּהְיֶה הַיְּרֻשָּׁה שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם נִמְשֶׁכֶת כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר וְגוֹ׳:

1 אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ״ז, וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: שְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵם, בַּיִת שֶׁבָּנוּי מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי זֶה אָסוּר, סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ נוֹטֵל מַה שֶׁחִדֵּשׁ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת אֲסָרוֹ, אַלְמָא קָסָבַר תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ אָסוּר, וְהָאַנַּן בְּנָאוֹ תְּנַן, בְּנָאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, עַד כָּאן. וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה הלכה ה׳, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ, כָּל שֶׁהָיוּ לָהֶם שָׁם עֲבוֹדָה, בֵּין שֶׁבָּנוּהוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְהוּא בָּנוּי, הֲגַם שֶׁהוּא מְחֻבָּר אָסוּר וְצָרִיךְ לְאַבְּדוֹ.

2 וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה הלכה א׳ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוָה לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנְּאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ וְכוּ׳ כָּל מָקוֹם שֶׁנִּכְבּוֹשׁ אוֹתוֹ נְאַבֵּד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבּוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי גֶדֶר חִיּוּב אִבּוּד עֲבוֹדָה זָרָה הוּא כָּל שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִיא שָׁמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים כִּי בְּגֶדֶר זֶה שָׁוִים כָּל הָאָרֶץ.

3 וְטַעַם כֶּפֶל ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה ע״ז מג: שֶׁבִּטּוּל עֲבוֹדָה זָרָה צָרִיךְ שְׁנֵי דְּבָרִים: שׁוֹחֵק, וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם, וּבְאֶחָד מֵהֵנָּה אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר שְׁנֵי אִבּוּדִים.

4 וְאָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים, לְפִי שֶׁאָסַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וּפֵרַשְׁנוּ אֲפִלּוּ בַּיִת בָּנוּי שֶׁהוּא מְחֻבָּר אָסוּר, וּבָא לוֹמַר כִּי יֵשׁ מְחֻבָּר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסָר הֲגַם שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, וּמַה הוּא – הֶהָרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה עבודה זרה מה. וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, וּבְפֶרֶק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עבודה זרה נא: דָּרְשׁוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת בְּאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַעֲבוֹדָה זָרָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, עַד כָּאן, הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹבְרִים שֶׁתָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ קְרָא, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

5 עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם, בְּהָעִיר לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״ בֵּין זִכְרוֹן הָעוֹבְדִים וְהַנֶּעֱבָדִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״. אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ״ד וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב דברי הימים א יד:יב ״וַיִּשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ״ וּכְתִיב שמואל ב ה:כא ״וַיִּשָּׂאֵם״, לֹא קַשְׁיָא – כָּאן קוֹדֶם שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, כָּאן אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, דִּכְתִיב ״וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ״. וּמִי שָׁרֵי? אָמַר רַב נַחְמָן: אֲתָא אִתַּי וּבִטְּלָהּ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יֵשׁ מְצִיאוּת לִירַשׁ גַּם אֱלֹהֵיהֶם עַצְמָן, וְהוּא כְּשֶׁהָיוּ עִמָּהֶם עוֹבְדֶיהָ שֶׁבִּטְּלוּם הֵם וְיֵהָנוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, וְלֹא אוֹתָם לְבַד אֶלָּא גַּם אֱלֹהֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם. וּתְנַאי הַמִּשְׁפָּט רָמַז הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁהִקְדִּים מַאֲמַר ״אוֹתָם״ וְאַחַר כָּךְ ״אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, כְּדִבְרֵי הַשַּׁ״ס שֶׁאָמַר אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי נֶהֱנָה דָּוִד בַּעֲטֶרֶת מַלְכָּם.

6 וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז אִבּוּד לַכֹּחַ הַנֶּעְלָם גַּם כֵּן בְּכֹחַ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְעַצְּמוּ בְּתַעֲצוּמוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב יְאַבְּדוּ נִגְלֶה וְנִסְתָּר מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר מַגַּעַת שָׁם עֲבוֹדָתָם, שֶׁהוּא כִּסֵּא ס״מ הָרָשָׁע לְעָקְרוֹ, כִּי בִּנְפִילַת כֹּחַ זֶה יִתְעַצֵּם כֹּחַ הָעֶלְיוֹן וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.

1 וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ עבודה זרה מה:: ״מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? הֲרֵי כְּבָר אָמַר ׳אַבֵּד תְּאַבְּדוּן׳״? וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחַר שָׁרְשֵׁי הָאֲשֵׁרָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר שֶׁבָּא לוֹמַר לְשַׁנּוֹת שְׁמָהּ לְבִזָּיוֹן, עַד כָּאן. וְאוּלַי שֶׁבָּא הַכָּתוּב לִתֵּן אַזְהָרָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שֶׁשְּׁאָר אֲרָצוֹת, הֲגַם שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה, אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.

1 לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִנַּיִן לַמּוֹחֵק אוֹת מִן הַשֵּׁם שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן״, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז שְׁנֵי פְּרָטֵי דִּינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּדִין הַמּוֹחֵק שֵׁם מִשְּׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ: אֶחָד הַשֵּׁם עַצְמוֹ, וְאֶחָד הַנִּטְפָּל לַה׳ מִלְּאַחֲרָיו. בְּאָמְרוֹ ״לַה׳״ הֲרֵי אַזְהָרָה עַל הַשֵּׁם, וְלֹא הֲוָיָ״ה לְבַד אֶלָּא שֶׁכָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁמוֹתָיו, וְזֶה בִּנְיַן אָב לָהֶם. וְאָמְרוֹ אֱלֹהֵיכֶם רָמַז לְכֶ״ם שֶׁנִּטְפְּלוּ לֵאלֹהִים. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לוֹקֶה אֶלָּא עַל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּפֵרוּשׁ בַּכָּתוּב אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו. וְשָׁם בְּסִפְרֵי אָמְרוּ עוֹד וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן לְנוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הָעֲזָרָה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשׂוּן״ וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁלֹּא אָמַר בְּדִיּוּק אֶבֶן אַחַת אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְתִיצָתוֹ רֹשֶׁם בַּבִּנְיָן.

1 אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תְּלַגְלֵג לוֹמַר לָמָּה יִהְיֶה מְקוֹמוֹ קָבוּעַ אֵצֶל שֵׁבֶט אֶחָד מִשְּׁבָטֶיךָ, וְתַחְשׁוֹב לִקְבֹּעַ מָקוֹם זוּלָתוֹ, אֶלָּא אֵין לְךָ אֶלָּא הַמָּקוֹם הַהוּא.

1 כִּי יַרְחִיב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל הַמִּתְאַוִּים תַּאֲוָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר במדבר יא, וְקָבְרוּ הַמִּתְאַוִּים, מֵעַתָּה עוֹמֵד תַּאֲוַת הַבָּשָׂר בְּאִסּוּר. לָזֶה אָמַר כִּי יַרְחִיב וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁתֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְזֶה דִּמְיוֹן מַאֲמַר הַמִּתְאַוִּים שֶׁאָמְרוּ ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר״, גַּם אָמַר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ דִּמְיוֹן הָאָמוּר בַּמִּתְאַוִּים שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״, אַף עַל פִּי כֵן מַתִּיר הַכָּתוּב לָהֶם וְאָמַר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר.

1 כִּי יִרְחַק וְגוֹ׳. בָּא לְהַתִּיר מַה שֶׁנֶּאֱסַר בַּמִּדְבָּר לֶאֱכוֹל זוּלַת זִבְחֵי שְׁלָמִים, וְהִטְעִים טַעַם הַהֶתֵּר בְּנוֹעַם דְּבָרָיו וְאָמַר ״כִּי יִרְחַק״, לָזֶה אָמַר וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ וְאֵין צוֹרֶךְ לַהֲבִיאוֹ לַמִּקְדָּשׁ. וּפֵרוּשׁ ״יִרְחַק״ כָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם רָחוֹק, וּמָצִינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים צג: בְּפָסוּק ״וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה״, יֵשׁ אוֹמְרִים מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִן פֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִן פֶּתַח הָעֲזָרָה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁשּׁוֹחֵט בְּפֶתַח הָעֲזָרָה בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה׳, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְבּוֹחַ אֶלָּא שְׁלָמִים לַה׳, מָתַי יָבוֹא לְיָדִי מִקְרָא זֶה וַאֲקַיְּמֶנּוּ.

1 שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ. קָשֶׁה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״שְׁמַע וְשָׁמַרְתָּ״, וְלָמָּה הִקְדִּים שְׁמִירָה לִשְׁמִיעָה? עוֹד, מַה רִבָּה בְּתֵיבַת אֵת וּבְתֵיבַת כָּל? עוֹד, לָמָּה לֹא אָמַר הֲטָבַת הַבָּנִים אֶלָּא בְּפָסוּק זֶה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁנִּרְאֶה שֶׁבָּא לָתֵת טַעַם לְמַאֲמַר ״לְמַעַן יִיטַב״, וַהֲלֹא כְּבָר קָדַם וְאָמַר שְׁמֹר וְגוֹ׳ וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁהַטּוֹבָה הָאֲמוּרָה הִיא שָׂכָר בְּעַד הַשְּׁמִירָה וְהַשְּׁמִיעָה שֶׁקָּדַם לוֹמַר הַכָּתוּב.

2 אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּצַוֶּה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ תּוֹרָה וּמִצְווֹת ה׳ אֲשֶׁר כְּבָר נוֹדְעוּ לְיִשְׂרָאֵל מִפִּי מֹשֶׁה, וב׳ אֲשֶׁר יִגְזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ. לָזֶה כְּנֶגֶד תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁהֵם יְדוּעִים כְּבָר בַּתּוֹרָה אָמַר שְׁמֹר, וּכְנֶגֶד דְּבָרִים הַמִּתְחַדְּשִׁים מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל כָּל גְּזֵרַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּסְיָגֵיהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵת כָּל פֵּרוּשׁ ׳אֵת׳ לְרַבּוֹת כָּל גְּזֵרוֹת וּשְׁמִירוֹת וּגְדָרִים שֶׁיְּחַדְּשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוֹ כָּל פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים יִהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַדְּבָרִים כִּי זוּלַת זֶה אֵין הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגָּדֵר אֵין נִגְרָע מִמֶּנָּה דָּבָר. וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ כִּי גְּדָרִים וּסְיָגִים שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד דּוֹרוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לְהַבְדִּילָם מִכָּל כִּעוּר וְהַדּוֹמֶה לוֹ.

3 וְאָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי דְּבָרִים שֶׁגּוֹזְרִים חֲכָמִים אֵינָם כִּי אִם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם רְבִיד הַזָּהָב. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר כִּי תַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ הוּא גַּם כֵּן טַעַם הַצִּוּוּי וְשָׁמַעְתָּ, כִּי בָּזֶה תַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים, וְזֶה מִלְּבַד הַטּוֹב הַמֻּשָּׂג לַדּוֹרוֹת מֵאֶמְצָעוּת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הוּא טַעַם נוֹסָף לְמַאֲמַר ״וְשָׁמַעְתָּ״.

4 עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ״לָמָּה לִי לִלְמֹד שְׁמוּעָה זוֹ אַחַר שֶׁעָמַדְתִּי עָלֶיהָ וְיָדַעְתִּי מַה שֶׁיֵּשׁ עָלַי לִשְׁמֹר בְּמִצְוָה זוֹ?״ תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁמֹר״, פֵּרוּשׁ – וַהֲגַם אַחַר שֶׁשָּׁמַרְתָּ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁקָּדַם וְעָמַד עַל הַדְּבָרִים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִשְׁמֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ – אֵינְךָ פָּטוּר מֵהַגָּעַת בִּשְׁמוּעָתָהּ שֶׁל מִצְוָה.

5 עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ הושע יד:ג ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, וְהִנֵּה לְפִי שֶׁאָמַר ״שְׁמֹר וְגוֹ׳ אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, וְדָבָר זֶה הוּא מִן גֶּדֶר הַנִּמְנָע שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַיֵּם כָּל הַדְּבָרִים, לָזֶה אָמַר שְׁמֹר – פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהֵם בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ – פֵּרוּשׁ, יְקַיֵּם הַמִּצְווֹת בְּלִמּוּד שְׁמִיעָתָהּ בַּפֶּה, וּבָזֶה נֶחְשָׁב עָלֶיךָ כְּאִלּוּ בָּאָה לְיָדְךָ וְקִיַּמְתָּ אוֹתָהּ, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים.

6 עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עבודה זרה יט., שֶׁאָמְרוּ: לִגְרַס אִינִישׁ וַהֲדַר לִסְבַּר, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ, שְׁמֹר – שֶׁיִּשְׁמֹר יְדִיעַת הַהֲלָכָה וְהִיא הַגִּירְסָא, וְשָׁמַעְתָּ – הִיא הַסְּבָרָא לְכַוֵּן שְׁמוּעוֹתָיו בְּשִׂכְלוֹ.

7 עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זהר ח״ג קצג. כִּי מִי שֶׁהוּא בַּעַל עֲבֵרוֹת שַׁעֲרֵי דַּעַת הַתּוֹרָה נִנְעָלִים בְּפָנָיו, וְתִמְצָא שלחן ערוך האר״י ז״ל הלכות תלמוד תורה כִּי שַׁעֲרֵי פִּתְחֵי הַהֲבָנָה בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ בִּפְנֵי הָאָדָם, וְהֵם סוֹד הַקְּלִפּוֹת הַמִּתְהַוִּים מֵעֲבֵרוֹת הָאָדָם, וְזֶה שֶׁהֵעִיר הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ, אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁתַּעֲמֹד עַל אֲמִתַּת הַתּוֹרָה לְהָבִין אֲמָרֶיהָ, שְׁמֹר הַמִּצְווֹת לְבַל תַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וּבָזֶה ״וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל״ וְגוֹ׳.

8 עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חגיגה טו: וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמֹר, פֵּרוּשׁ, אִם הוּא בִּשְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמֵר הַתּוֹרָה, אָז ״וְשָׁמַעְתָּ״ תּוֹרָה מִפִּיהוּ. וְאָמְרוֹ אֵת כָּל הַדְּבָרִים, לְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּחֲגִיגָה שם וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְרַבִּי מֵאִיר הֵיכִי גָּמַר תּוֹרָה מִפּוּמֵיהּ דְּאַחֵר? וְהָאָמַר וְכוּ׳ ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ וְגוֹ׳, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ ״הַט אָזְנְךָ וְגוֹ׳, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי״ – לְדַעְתָּם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לְדַעְתִּי וְכוּ׳. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגָדוֹל הָא בְּקָטָן. וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנָם: דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב ״אֶל גִּנַּת אֱגוֹז״ וְגוֹ׳, אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר שִׁילָא לְאֵלִיָּהוּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי קָא עָבִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אָמַר לֵיהּ: קָאָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמַיְיהוּ דְּכוּלְּהוּ רַבָּנָן וּמִפּוּמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר, מִשּׁוּם דְּגָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵיהּ דְּאַחֵר. אָמַר לֵיהּ: רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא וְכוּ׳, אָמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא קָאָמַר ״מֵאִיר בְּנִי אוֹמֵר״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַגָּדוֹל יָכוֹל לִלְמֹד מֵהָרַב הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הָרַב רָשָׁע, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַקָּטָן. וְרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מָצִינוּ שֶׁכָּתַב הלכות תלמוד תורה ד שֶׁאֵין לִלְמֹד מֵהָרַב אֶלָּא אִם הוּא כְּמַלְאַךְ ה׳, וְלֹא חִלֵּק בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן כְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא.

9 וְרָאִיתִי לַבַּ״ח ש״ך יורה דעה סימן רמ״ו שֶׁכָּתַב שֶׁלֹּא חִלֵּק בַּגְּמָרָא אֶלָּא לְדַעַת רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל הַשַּׁ״ס אֵינוֹ סוֹבֵר כֵּן, וְדִיֵּק לְשׁוֹן הַשַּׁ״ס שֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ, מַשְׁמַע דַּוְקָא רַבִּי מֵאִיר הוּא שֶׁסּוֹבֵר כֵּן, עַד כָּאן.

10 וְאֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים. אֶחָד, מִנַּיִן לוֹ לַתַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁמַּעֲשֵׂה רַבִּי מֵאִיר בְּמַחְלֹקֶת עוֹמֵד כָּל שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת בַּדָּבָר סְבָרָא. וְעוֹד, מִמַּה שֶׁמַּקְשֶׁה לְרַבִּי מֵאִיר מִדְּרָשַׁת ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ מוּכָח שֶׁחָפֵץ לְהַשְׁווֹתָם, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַחַר הָאֱמֶת שֶׁרַבִּי מֵאִיר לְחַלֵּק אָתָא מֵהַדְּרָשָׁה שֶׁהוּא לִמּוּד הַגָּדוֹל, אִם כֵּן מַה מַקְשֶׁה הַתַּלְמוּד מִדְּרָשַׁת ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ וְגוֹ׳, אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר שֶׁסּוֹבֵר שֶׁדְּרָשָׁה זוֹ מֻסְכֶּמֶת, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה יָכוֹל לוֹמַר רַבִּי מֵאִיר אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ כֵּן. וְאִם תֹּאמַר שֶׁזּוֹ הִיא כַּוָּנַת הַמְתָרֵץ שֶׁאָמַר ״רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח״ וְכוּ׳, וּפֵרוּשׁ וְאֵינוֹ מוֹדֶה בִּדְרָשַׁת ״שִׂפְתֵי״ וְכוּ׳, אִם כֵּן מַאי חוֹזֵר לוֹמַר ״קָשׁוּ קְרָאֵי״ וְכוּ׳ אִם הַדּוֹרֵשׁ זֶה אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ זֶה. וְעוֹד, הֲרֵי רָבָא שֶׁהוּא אָמוֹרָא אַחֲרוֹן דָּרַשׁ ״אֶל גִּנַּת אֱגוֹז״, מָה הָאֱגוֹז הַזֶּה הֲגַם שֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ בְּטִיט וְכוּ׳ אֵין אֹכֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס וְכוּ׳ עַד כָּאן, וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם כִּסְבָרַת רַבִּי מֵאִיר, וְיָדוּעַ דְּהֲלָכָה כְּרָבָא הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁמַּעֲשֵׂה רַבִּי מֵאִיר בְּמַחְלֹקֶת שָׁנוּי. וְעוֹד, אִם דְּרָשַׁת ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ הִיא בֵּין לְגָדוֹל בֵּין לְקָטָן וְרַבִּי מֵאִיר לְבַד הוּא שֶׁסּוֹבֵר לְחַלֵּק, מַה מֵשִׁיב רַבָּה בַּר שֵׁילָה לְאֵלִיָּהוּ ״רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא״ וְכוּ׳, הֲלֹא אֵינוֹ סוֹבֵר אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל הַשַּׁ״ס סְבִירָא לֵיהּ שֶׁאֵין הֶתֵּר לִלְמֹד אֶלָּא מִכְּמַלְאָךְ בֵּין יִהְיֶה גָּדוֹל בֵּין יִהְיֶה קָטָן. וְעוֹד, מַה רְאָיָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שֶׁחָזַר וְאָמַר שְׁמַעְתָּא מִפִּיו. וְאִם תֹּאמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְּחִלָּה מַה סָבַר וּלְבַסּוֹף מַה סָבַר, שֶׁאֵין לוֹמַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵי ה׳ חָס וְשָׁלוֹם הַטַּעַם שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָה ״רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא״ וְכוּ׳. דַּע כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הָאָדָם בַּעֲשׂוֹתוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ נָקִי אֶלָּא מֵה׳ וְלֹא מֵאָדָם, וְיֵחָשֵׁב לוֹ לְחֵטְא עַד שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מֵה׳ וְאָדָם. וְלָזֶה כְּשֶׁעָשָׂה רַבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁהָיָה לָמֵד מֵאָדָם שֶׁאֵינוֹ כְּמַלְאָךְ, הָיָה רַבִּי מֵאִיר נָקִי מֵה׳ אֲבָל לֹא מֵאָדָם, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נוֹדַע טַעְמוֹ אִם זַךְ וְיָשָׁר פָּעֳלוֹ. וְזֶה סִבֵּב שֶׁלֹּא הָיָה ה׳ אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּיו לִהְיוֹתוֹ חֲסַר הַשְּׁלֵמוּת. וְאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה טַעַם לִשְׁבָח בְּמַעֲשָׂיו, נִכְנַס בְּגֶדֶר ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים גַּם מִיִּשְׂרָאֵל״, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד חָזַר וְאָמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמוֹ. וּלְעוֹלָם הָאֱמֶת כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

11 וְהַנָּכוֹן לָתֵת טַעַם לָרַמְבַּ״ם הוּא, שֶׁסּוֹבֵר שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֵין דַּעַת שְׁלֵמָה שֶׁתִּקָּרֵא גָּדוֹל לְהַתִּיר לוֹ לִלְמֹד מֵחָכָם רָשָׁע, שֶׁדַּוְקָא רַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה שָׁלֵם בְּדַעַת וּבִידִיעָה הוּא שֶׁהֻתַּר לוֹ הַדָּבָר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ וַדַּאי שֶׁיִּלְמֹד מִמֶּנּוּ רִשְׁעוֹ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּיֵּק הַתַּלְמוּד וְאָמַר: רַבִּי מֵאִיר קְרָא אַשְׁכַּח וְדָרַשׁ וְכוּ׳ רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ דַּוְקָא גֶּדֶר זֶה שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶתֵּר זֶה, לְפִי שֶׁהוּא וַדַּאי יִזְרֹק הַקְּלִפָּה וְלֹא יֹאכַל אֶלָּא הָאֹכֶל. וּסְבָרָא זוֹ נְכוֹנָה וּסְמוּכָה מֵעַצְמָהּ הִיא, לָזֶה סָתַם רַמְבַּ״ם לֶאֱסֹר לִלְמֹד מֵהָרַב שֶׁאֵינוֹ כְּמַלְאָךְ בֵּין לְגָדוֹל בֵּין לְקָטָן, כִּי הַדּוֹרוֹת נִתְמַעֲטוּ וְאֵין לָנוּ הֶתֵּר זֶה אֶלָּא בְּרַבִּי מֵאִיר וְכַיּוֹצֵא. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת קיב: שֶׁאָמְרוּ: אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְכוּ׳.

12 וְעַל פִּי זֶה יִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן אָמְרוֹ שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵימָתַי אֲנִי מַתְנֶה עָלֶיךָ שֶׁאֵין לְךָ לְהָבִין שְׁמוּעָה אֶלָּא מֵאָדָם שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת? אֶלָּא דַּוְקָא לְמִי שֶׁהוּא קָטָן וְחָסֵר לִשְׁמוֹעַ כָּל הַדְּבָרִים אוֹ רוּבָּם שֶׁהָרוֹב כַּכֹּל, אֲבָל הַגָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמוֹעַ אֶלָּא חֵלֶק קָטָן יָכוֹל הוּא לִשְׁמוֹעַ אֲפִלּוּ מֵאָדָם שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּכְרַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה מֵאַחֵר, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה מְשַׁמֵּר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁהָיָה זוֹרֵק קְלִפָּתוֹ וְאוֹכֵל תּוֹכוֹ.

1 כִּי יַכְרִית וְגוֹ׳ אֶת הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳, לָמָּה תָּלָה אַזְהָרַת שְׁמִירַת עֲבוֹדָה זָרָה בְּ״כִּי יַכְרִית״ שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁזּוּלַת זֶה אֵינוֹ בָּאַזְהָרָה כְּשֶׁיִּרְאֶה אֶת הַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שְׁלֵוִים וּבְטוּחִים שָׁנִים רַבּוֹת, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מִשְׁתַּנֵּית מֵהַמִּבְחָן בְּמַה שֶׁיֶּאֱרַע לְהָאֻמּוֹת. ב׳, אָמְרוֹ פֶּן תִּנָּקֵשׁ וְגוֹ׳ אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם – הֲלֹא אַדְרַבָּא אַחַר שֶׁיִּרְאֶה שֶׁנִּשְׁמְדוּ לְפָנָיו לֹא יִנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, וְדִבְרֵי הַמָּאוֹר רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הִסְפִּיקוּ בּוֹ יִשּׁוּב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. ג׳, אָמְרוֹ פֶּן תִּנָּקֵשׁ וּפֶן תִּדְרֹשׁ – כֵּיוָן שֶׁהַנְּקִישָׁה הִיא דְּרִישַׁת עֲבוֹדָתָם הָיָה לוֹ לוֹמַר ״פֶּן תִּנָּקֵשׁ וְגוֹ׳ לִדְרֹשׁ אַחֲרֵי״ וְגוֹ׳. ד׳, אָמְרוֹ לֵאמֹר – לְמִי יֹאמְרוּ. ה׳, אָמְרוֹ אֵיכָה – אֵין יָדוּעַ כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה אִם שׁוֹאֵל, אוֹ מַתְמִיהַּ, אוֹ מְדַמֶּה, וּלְכָל הַפֵּרוּשִׁים אֵין יָדוּעַ הַמְּכֻוָּן. ו׳, אָמְרוֹ לֹא תוֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע – קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא ״לֹא תִגְרַע״ יְצַו ה׳ לְבַל יִגְרַע מִכָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁצִּוָּה עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל ״לֹא תוֹסֵף״ מַה בָּא לְלַמֵּד? אִם לְבַל יוֹסִיף סְיָגִים, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ויקרא יח:ל ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״, וּמָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֶחְמִירוּ לִגְדֹּר כָּל דְּדָמֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם לְבַל יֶאֱסֹר מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁאָסַר הַכָּתוּב כָּל מִין עֲבוֹדָה זָרָה.

2 אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל הַטָּעֻיּוֹת אֲשֶׁר יִטְעֶה אָדָם מִמַּחֲזֶה אֲשֶׁר עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וְיֹאמַר מִמָּה נַפְשָׁךְ לֹא יִמָּנַע מִלּוֹמַר אַחַת מִשְׁתַּיִם: אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַנִּכְרָתִים הִיא חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ עַל עֲשׂוֹתָם לְזוּלָתוֹ וְלֹא לוֹ וַיִּסָּחֵם מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה לְהִתְקַנְאוֹת עָלֶיהָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַזּוֹרֵק לְמַרְקוּלִיס הַפּוֹעֵר לִפְעוֹר אוֹ הַמַּעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זוֹ לַה׳ אֱלֹהִים, וְטַעַם שֶׁהִקְפִּיד ה׳ לְהַכְרִית הַגּוֹיִם לֹא עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה כָּזוֹ אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ לַה׳ בַּעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה וְעָזְבוּ שְׁאָר מִצְווֹת.

3 וְכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי חֲלוּקוֹת אֵלּוּ שֶׁיַּכְרִיעַ הַמַּכְרִיעַ בְּדַעְתּוֹ הֲרֵי זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה. אִם יַכְרִיעַ לוֹמַר שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עֲבוֹדָה רְאוּיָה, תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא לַעֲבֹד לַה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּמִינֵי הָעֲבוֹדוֹת עַצְמָן שֶׁבָּהֶם קִנֵּא כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ לְזוּלַת. וְאִם יַכְרִיעַ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה, תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא לַעֲשׂוֹת גַּם הוּא כֵּן כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֵׂה עֲבוֹדָה זָרָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ וְאָמַר כִּי יַכְרִית וְגוֹ׳ הִשָּׁמֶר לְךָ מִלִּטְעוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁתֵּי חֲלוּקוֹת הָרְשׁוּמוֹת. כְּנֶגֶד טָעוּת הַבָּא מֵהַשְׁמָדָתָם שֶׁעֲבוֹדָתָם עֲבוֹדָה, אָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, פֵּרוּשׁ ״תִּנָּקֵשׁ״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י תִּטָּרֵף אַחֲרֵיהֶם לִהְיוֹת כָּרוּךְ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֵאלֹהַי שֶׁאֲנִי עוֹבְדוֹ, אַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁעוֹבְדִים בָּזֶה לְזוּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ. וּכְנֶגֶד טָעוּת הַבָּא מֵהַבְחָנַת הָעֲבוֹדָה הֱיוֹתָהּ בְּזוּיָה וְאֵין עֲבוֹדָה זוֹ נִקְרֵאת עֲבוֹדָה וְלֹא יַקְפִּיד ה׳ עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹתָהּ לִפְעוֹר לְבַזּוֹתוֹ וְכַדּוֹמֶה, אָמַר וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תִּדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה וּמֵאֶמְצָעוּת הַשְׂכָּלָתְךָ בָּהּ תֹּאמַר, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, דָּבָר תָּמוּהַּ הוּא כִּי אֵיךְ יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה בְּזוּיָה כָּזוֹ, אֵין זוֹ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה וְיָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי אֵין בָּזֶה לֹא כָּבוֹד וְלֹא חִבָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי לִפְעוֹר וְלִזְרוֹק אֶבֶן בְּרִגְמַת מַרְקוּלִיס, הִשָּׁמֶר פֶּן תֹּאמַר כֵּן.

4 וְגָמַר אוֹמֶר לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה׳, זֶה כְּנֶגֶד טָעוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיַּחְשֹׁב לַעֲשׂוֹת לַה׳ מִין עֲבוֹדָה שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם, וְשָׁלַל עִקַּר הַסְּבָרָא שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא הַטָּעוּת וְאָמַר כִּי אֶת כָּל תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ וְגוֹ׳, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁה׳ מִתְקַנֵּא שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה מְשֻׁבָּח זֶה לְזוּלָתוֹ, לֹא כֵן הוּא, אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר הַשָּׂנאוּי בְּעֵינֵי ה׳, וְסָמַךְ גַּם כֵּן לוֹמַר דָּבָר זָר גַּם בְּעֵינֵי אָדָם, כְּאָמְרוֹ גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְגוֹ׳ יִשְׂרְפוּ, וּמֵעַתָּה גַּם טָעוּת שְׁנִיָּה שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זוֹ עֲבוֹדָה וְאֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל הַמַּעֲשִׂים, סָתַר בָּזֶה בְּנֹעַם דְּבָרָיו, כִּי הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ ה׳, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ מַעֲלָה וְכָבוֹד, וְהוּא אָמְרוֹ תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ הוּא מְתֹעָב בְּעֵינֵי ה׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּעֵב הַרְבֵּה דְּבָרִים בְּלֹא טַעַם מֻשָּׂג לְכָל מַשְׂכִּיל, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִסּוּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּדָּבָר וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, כְּמוֹ כֵן אָסַר מַעֲשֶׂה זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲגַם שֶׁאֵין חֵפֶץ שֶׁיַּעֲשׂוּהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

5 וְגָמַר אָמְרוֹ אֶת כָּל הַדָּבָר וְגוֹ׳ לֹא תֹסֵף וְגוֹ׳ וְלֹא תִגְרַע לְפִי דְּבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, פֵּרוּשׁ לֹא תֹסֵף – כְּנֶגֶד עֲבוֹדַת הַגּוֹיִם לֵאלֹהֵיהֶן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מֵהֶם לַעֲבוֹדַת ה׳, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ – פֵּרוּשׁ לְהַתִּיר עֲבוֹדוֹת הַבְּזוּיוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה כַּנִּזְכָּר אֶלָּא הַכֹּל בִּכְלַל הָאִסּוּר, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.